האומץ להיות בלתי מושלמים לקראת השנה החדשה ⭐

"כל בוקר אני נוסעת לעבודה מלאת רגשי אשם על כך שלא הייתי אמא מספיק טובה אתמול עבור הילדים שלי.

אני מרגישה שגם כשאני סוף סוף איתם בבית, בסיום יום עבודה, אני לא באמת נוכחת איתם ברגע.

במקום זה אני עסוקה בתקתוק הלו"ז הקבוע שלי איתם מהרגע שאני

נכנסת הביתה ועד הרגע שהם הולכים לישון".

את המשפט הזה אמרה לי אחת האימהות במסגרת הדרכה פרטנית שהעברתי. והיא לא היחידה!

לא מעט אימהות, מרגישות שהן פשוט "לא מספיק"…

לא מספיק מקשיבות לסיפור שהילד שלהם סיפר להם כשחזר מהגן…

לא מספיק נוכחות איתם ברגע (הראש נזרק לעבודה, או לענייני הלו"ז שצריך לתקתק)

לא מספיק נמצאות בבית איתם מאחר והן חוזרות מאוחר מהעבודה… ועוד ועוד ועוד.

ובתוך כל התחושות האלה בואו נזכור שאנחנו גם צריכות לג'נג'ל בין זמן עבודה לבין הזמן המשותף עם הילדים.

לא מעט שנים התהלכתי בעצמי עם התחושה הזאת ועם רגשי האשם האלו,

עד שהבנתי (לאחר תהליך עמוק עם עצמי) שאני טובה בדיוק כמו שאני!

הורה שלא מרוצה מעצמו, נושא על הכתפיים שלו נטל כבד מאד של

ציפיות גבוהות, וכמה שלא נתאמץ, לא נוכל להיות מושלמים.

מה שכן, עלינו להיות בעלי אומץ:

האומץ להיות בלתי מושלמים, אבל שלמים עם הדרך בה אנחנו בוחרים לצעוד!

אז לשנה החדשה, הבאה עלינו לטובה 🎈, אני מאחלת לכל אותם הורים שהם גם עובדים (ולא רק הם),

לגלות חמלה כלפי עצמכם, לנקות רגשי אשם, או כל רגש מעכב אחר ולהתחיל ממקום אמפטי יותר (כלפי עצמכם).

למי מכם שמרגיש שהוא לא לגמרי שלם עם הדרך ההורית שצעד בה בשנה האחרונה,

אני ממליצה לעצור ולהתבונן על מה הייתם רוצים שיהיה אחרת השנה

הזאת (מזכירה, בלי טיפת ביקורת או שיפוט עצמי😉)

ולמי שמתקשה לדייק את הדרך או ליישם את השינוי,

אני כאן בשבילכם 💖